אוסטרליה תקדם פרויקטים להפקת אנרגיה מפסולת

למרות ששוק הפקת האנרגיה מפסולת באוסטרליה נמצא בחיתוליו, התחזיות מדברות על צמיחה משמעותית בתחום באזור זה, כך פורסם באתר PennEnergy. במדינת ניו סאות' ווסט גובשה לראשונה באוסטרליה מדיניות בנושא, ולפיה פסולת מוצקה מהערים תתורגם לאנרגיה במספר פרויקטים במדינה, חלקם ממתינים לאישור או למימון.

הובא על ידי איש העסקים אריאל מליק

באוסטרליה בוצעו בשנים האחרונות כמה פרויקטים להפקת אנרגיה בדרכים נוספות, אבל היוזמות האחרונות בתחום הן הראשונות בשוק הפקת האנרגיה מפסולת. מגזר זה צפוי לצמוח בין השנים 2015 ל-2020, עד כדי הפקה של 80 מגה וואט מכ-12 מיליון טון פסולת בשנה בשנת 2020.

גם שוק הביומסה והביוגז צפוי אף הוא לגדול בכ-3.2 אחוזים בין השנים 2013 ל-2020, מה שאומר שאוסטרליה מראה ניצנים של מעבר לעידן חדש בתחום האנרגיה. במדינה טענו כי הטכנולוגיה הבשילה וניתן להפוך פסולת עירונית לאנרגיה. עם זאת, קיים חשש קטן מפני הסיכונים הטכניים שקשורים בהתקדמות פרויקטים אלו.

לאוסטרליה בהחלט יש לאן לשאוף

ייתכן שהאוסטרלים חוששים מפני שאחת החברות בתחום נכשלה בעבר ביישום פרויקט להקמת מתקן המרת פסולת לאנרגיה. מאז שהפרויקט נגנז לפני כמעט עשור, התקדמו מדינות רבות בנושא הפקת אנרגיה מפסולת, ונראה שכעת הגיע תורם של האוסטרלים.

במדינה מודים כי בהשוואה לשוק העולמי, יש לאוסטרליה לאן לשאוף. המחירים של הטמנת הפסולת לא יקרים באוסטרליה בשל השטח הגדול שלה, אבל בכל מקרה ישנו רצון להתקדם בתחום הפקת האנרגיה, שעשוי לקדם מאוד את הכלכלה המקומית.

אריאל מליק הוא איש עסקים ויזם המתמחה בשוק ההון ומשקיע בחברות אנרגיה וביוכימיה.

פורסם בקטגוריה חיסכון באנרגיה | עם התגים , , , , , , | להגיב

אדינבורו – המודל של סקוטלנד למיחזור פסולת

עיר הבירה של סקוטלנד, אדינבורו, הצליחה לרשום את שיעור המיחזור הגבוה ביותר שלה אי פעם – 38 אחוזים, כך עולה מנתונים של מועצת העיר.

מאת: אריאל מליק

על פי הנתונים, שיעור הפסולת הממוחזרת צמח בחמישה אחוזים לעומת השנה שעברה והמטרה היא כמובן להמשיך ולשבור את השיא. היעד השאפתני שהציבה לעצמה אדינבורו לשנת 2014 הוא שיעור מיחזור של 50 אחוזים. עוד עולה כי תושבי העיר משתמשים בשירותי סילוק פסולת בצורה יעילה ביותר וכי קיימת ירידה משמעותית בכמות הפחים שעולים על גדותיהם ברחובות. גם כמות הפסולת המונחת בצידי הדרך ירדה באופן דרסטי בשנה האחרונה.

אריאל מליק - אדינבורו המודל למיחזור פסולת

אריאל מליק – אדינבורו המודל למיחזור פסולת

במקביל למאמצי המיחזור ולהישגים הנאים, הממשלה הסקוטית לוחצת על כל הרשויות המקומיות לספק שירותי ניהול פסולת מזון עד שנת 2015, כדי להביא לשימוש יעיל בה ולהפיק ממנה אנרגיה.

לפי נתוני הדו"ח, באידנבורו מוחזרו כ-4,390 טון של פסולת מזון בשנה האחרונה, שהם גידול אדיר של 283 אחוזים לעומת השנה שקדמה לה. "המטרה היא שלא יהיה בזבוז של פסולת. 70 אחוז מהפסולת הביתית יכולה להיות ממוחזרת, ואנשים רבים זורקים פסולת שכזו לפח האשפה", הסבירו באדינבורו את ההיגיון הפשוט.

בעיר שחרטה על דגלה את המיחזור, מעוניינים כעת לעבור לשלב הבא ולהגדיל את שיעור המיחזור דרך מערכת החינוך ותכניות מעורבות שונות בקהילה. באופן הזה, הם מקווים שעד שנת 2025, יגיע שיעור המיחזור ל-70 אחוזים. בנוסף, מתכננים בעיר להקים מתקני אנרגיה ירוקה ומספר חברות כבר הציעו הצעות לבנייתו. אין ספק שעיר הבירה הסקוטית מהווה דוגמא ומופת למיחזור למדינה ולממלכה הבריטית כולה.

אריאל מליק הוא איש עסקים ויזם המתמחה בשוק ההון ומשקיע בחברות אנרגיה וביוכימיה.

פורסם בקטגוריה מיחזור | עם התגים , , , , , | להגיב

אזכורים בתקשורת על אריאל מליק

צפו בקטעי עיתונות על אריאל מליק וגלובל אנרג'י:

פורסם בקטגוריה סרטונים | עם התגים , | להגיב

אלוהים מיטיב עם החוסכים לפנסיה

ושוב בזכות גברת כהן מחדרה ואדון וילסון משיקגו תפרח תעשיית הסטרט-אפ הישראלית,
וההיי-טק ימשיך לחיות ולבעוט. הרי, אחרי הכל, לאן יפנו המשקיעים המוסדיים?

אריאל מליק

מאת: אריאל מליק

כל מי שעוסק בתחום ההיי-טק או קרוב אליו מקשיב באחרונה לקולות הדאגה "נו מה יהיה?", "אמרנו לכם שהבועה תתפוצץ" וכדומה. אין שיחת שישי שבה דיון על ההיי-טק ומצבו לא עולה על השולחן והתמונה אינה אופטימית. ואם לא די בכך, העיתונות – הכתובה והאלקטרונית – אינה טומנת את ידה בצלחת. כותרות בנוסח "משבר ענק בענף ההיי-טק", "סוף עידן", "נסגרו עשרות חברות ופוטרו אלפי עובדים" מתפרסמות חדשות לבקרים.

האומנם? האם אכן זהו סוף עידן ההיי-טק? האם אכן נופצו כל אותם חלומות על עמק הסיליקון של המזרח התיכון? מנקודת מבטן של קרנות הון הסיכון – כפי שנשמעה מפי ראשיה בכנס ה-Money Tree האחרון – נראה כי אכן זה המצב. יתרות המזומנים בקרנות הולכות ואוזלות, וגם אותם שניים-שלושה מיליארדי דולרים שבקופתן (לאף אחד לא ברור מהו הסכום המדויק) "יבוזבזו" תוך זמן קצר על חברות ותיקות וחדשות. ואם הכסף בקרנות יאזל – מה יהיה על תעשיית הסטארט-אפים בפרט וההיי-טק בכלל, שכסף זה הוא הדלק המניע שלה?

אז אולי צריך להרגיע מעט את ההיסטריה, "להרים את המסך" ולבחון מהו מקור הדלק של קרנות הון הסיכון עצמן.
מעט היסטוריה. קיימים חילוקי דעות מתי החל עידן תעשיית הון הסיכון העולמית. יש הטוענים כי התעשייה החלה עם הופעת קרנות ההשקעה האמיתיות הראשונות בשנות הארבעים-חמישים בארה"ב ויש אחרים הטוענים כי התפתחות הקרנות החלה בשנות השישים. נראה כי קרן הון סיכון הראשונה, כפי שאנו מגדירים הון סיכון, החלה לפעול בשנת 1972. בשנות השמונים, עם הופעת קרנות ה-LBO, קרנות ההשקעה הגדולות וקרנות המיזוג והרכישות. בשנות השמונים אף החלה באינטנסיביות אופנת חברות ההשקעה והרכישות הממונפות וכמובן ההשקעות בחברות ההיי-טק.

על דבר אחד אין עוררין; מקור הכסף העיקרי לאותן קרנות השקעה, בנקים להשקעות וחברות השקעה, הינם הגופים המוסדיים. גם אג"ח הזבל, שכוכבן דרך בשנות השמונים, לא יכלו לפרוח ללא הרכישות וההשקעות שביצעו בהן קרנות פנסיה, קופות חסכון, חברות ביטוח וכיוצ"ב.

בארה"ב בלבד יש עשרות אלפי גופים מוסדיים בגדלים שונים, המנהלים סכומי עתק של טריליוני דולרים רבים. גופים אלמוניים יחסית הנושאים שמות כ"קופת החסכון של עובדי עיריית פניקס", "קרן הפנסיה של גננות מדינת אוהיו", "קרן הפקדונות והחסכונות של פועלי הרכבת", כמו גם שמות המוכרים לנו יותר כקרנות סיטי גרופ, צ'ייס ואחרים, מנהלים סכומי עתק בתחומים שונים. חברות ביטוח אזוריות ומדינתיות מנהלות כל אחת סכומי השקעה המוערכים במיליארדי דולרים, אך לכולם בעיה אחת מרכזית – התחרות על התשואה.

למנהלי ההשקעות של גופים אלה אין כלל ספק שאם הם לא יספקו את התשואה הגבוהה ביותר לגב' סמית' מקליבלנד או למר וילסון מקונטיקט (או במקרה של המוסדיים הישראליים – גב' כהן מחדרה), הרי שאותו משקיע קטן יעבור למוסד לניהול השקעות טוב יותר. לכל ברור כי אין זה חוכמה לקנות אג"ח של ה-Treasury ל-30 שנה בתשואה של שישה אחוזים או כל השקעה סולידית אחרת, ומכאן שעיני אותם מנהלי השקעות נשואות כל הזמן לאיתור השקעות בעלות תשואה גבוהה ככל האפשר.

מנהלי קרנות הון הסיכון האמריקאים והישראלים השכילו החל מאמצע שנות השמונים לשכנע גופים מוסדיים כי ביכולתם להשיג תשואות נאות תוך השקעה במיזמים שונים. הניסיון המוצלח של אותם מנהלי קרנות הראה כי יש כיסוי להבטחות, כשחלק ניכר מהקרנות הראה תשואות ממוצעות של עשרות אחוזים בשנה ומתוכם אף היו שהשיגו IRR העולה על 100% לשנה בממוצע. נכון, היו קרנות שהשיגו תשואה נמוכה יותר והיו אף כאלו שכשלו לחלוטין בהשגת המטרה, אולם יש להבין כי מנהלי ההשקעות באותם גופים משקללים את פיזור ההשקעות שלהם כך שייקח בחשבון כשלונות והצלחות, כל עוד התשואה הכוללת תעלה באופן סביר עד גבוה מעבר לתשואה "הנורמלית" והרגילה.
הנתונים הללו – של סכומי הכסף האדירים הפנויים בידי הגופים המוסדיים האמריקאיים והקצאת חלק מסכומים אלה להשקעות בעלות סיכון/סיכוי גבוה יותר – פועלים לטובת תעשיית ההיי-טק וקרנות הון הסיכון הישראליות.

אם יתבצע סקר בין מנהלי ההשקעות של הגופים המוסדיים האמריקאים, אני מוכן להמר כי כל או לפחות הרוב המוחלט של אותם מנהלי השקעות נחשפו להיי-טק הישראלי ומודעים לפוטנציאל העצום הטמון בו. אני בטוח עוד כי חלקם הגדול אף שמע על התשואות שחלק ניכר מהקרנות הישראליות השיג למשקיעים בהן. יחד עם זאת, אני מוכן גם להמר על נכונות הנתון המדהים הבא: לפחות 90% מאותם מוסדיים מעולם לא פגשו קרן הון סיכון ישראלית או ראו מצגת שלה. איני מדבר על מוסדיים קטנים בעיירות שכוחות אלא על חברות וקרנות מכובדות בערים הגדולות. בטוחני כי אם יופיעו בפניהם אותם מנהלי קרנות הון סיכון ישראליות ותיקות, עם ניסיון והצלחה מוכחת, יוכלו לגייס כסף רב לקרנותיהם.

הבנת האופן בו פועל השוק המוסדי האמריקאי, המשקיע גם בזמנים הנראים קשים והבנת הראייה לטווח ארוך שלהם יביאו למסקנה המתבקשת שגם בשנה הקרובה, הנראית כרגע כשנת משבר, נראה גיוסים של מאות מיליוני דולרים רבים, אם לא מעבר לכך, ע"י קרנות הון הסיכון הישראליות. יתרה מכך – האמרה השחוקה – Buy Low, Sell High – אף תביא לכך שיהיו הזדמנויות רבות וטובות לא פחות מבשנים עברו. תשואות הקרנות ירדו אולי במעט, אולם כל עוד ישיגו מנהליהן תשואות הנראות "נאות" בעיני אותם מוסדיים, הכסף ימשיך לזרום לקופותיהם.

המשחק, כנראה, לא נגמר. הוא רק מתחיל.

אריאל מליק – מתמחה בשוק ההון ומשקיע בחברות אנרגיה וביוכימיה, איש עסקים ויזם

פורסם בקטגוריה כלכלה | עם התגים , | להגיב

אריאל מליק – הקשר בין מיחזור אשפה והפקת סולר

חברת גלובל אנרג'י הישראלית, המנוהלת על-ידי אסי שלגי ופועלת בתחום ייצור סולר מאשפה, וחברת מיחזור האשפה לאנרגיה הגדולה בארצות הברית, Covanta Energy , חתמו על הסכם רב שנתי לאספקה ולהפעלה של מתקני מיחזור אשפה, בהיקף פוטנציאלי של עד 4 מיליארד דולר. מדובר באספקת 600 מתקנים להפיכת אשפה לסולר בעשר השנים הקרובות – ולאופציה לאספקת 700 מתקנים נוספים החל בשנה העשירית.

אריאל מליק - מיחזור אשפה והפקת סולר

אריאל מליק – מיחזור אשפה והפקת סולר

מאת: אריאל מליק

עלות כל מתקן מוערכת בכ-3 מיליון דולר, וכל אחד מהם עשוי להניב הכנסות בסך 2.5 מיליון דולר בשנה. גלובל אנרג'י תהיה זכאית ל-10% מעסקות המכר (כעמלת שיווק). בנוסף, תחזיק גלובל אנרג'י ב-35% מהמתקנים המסופקים, וכן תיהנה מתמלוגים בשיעור של 10% משיווק הסולר המופק.

את המתקנים תספק חברה גרמנית בבעלות ד"ר כריסטיאן קוך, בעל הפטנט על המתקנים להמרת האשפה האורגנית לסולר. במפעלי הניסיון שמחזיקה החברה בגרמניה, בקנדה ובמקסיקו, הסתיים בהצלחה הליך הפירוק הכימי של הפסולת ליצירת סולר, ביחס של 500 ליטר סולר לכל טונה של אשפה.

בשיחה עם TheMarker אמר אתמול מנכ"ל גלובל אנרג'י, אסי שלגי, כי העסקה עם שותף כמו Covanta מחזקת את פעילות החברה בתחום הדלק הירוק, ומאותת לשוק לגבי היכולת של הטכנולוגיה אשר בה מחזיקה החברה. "יש הרבה טכנולוגיות להפקת אנרגיה מאשפה – אך זו טכנולוגיה חדשה שלהערכתנו תהיה היעילה והפחות מזהמת בעולם", אמר שלגי. "שוק הנפט בנוי משלוש חוליות: באר, בית זיקוק ומקטע שיווק. בהקבלה – אנחנו רוצים לפעול בנישת הביו-דיזל בשלב הבאר".

חברת גלובל אנרג'י הוקמה ב-99' כחברת נפט ועיקר פעילותה רוכז בקנדה. החברה מוחזקת בידי חברת קרי גיין שבבעלות אנשי העסקים אריאל מליק וזאב ברונפלד, וכן בידי קבוצת משקיעים ישראלים, בהם גם בית ההשקעות אלטשולר-שחם.

בשנים האחרונות מכרה החברה את פעילותה בתחום הנפט, ולפני כשנה החלה לגבש אסטרטגיה חדשה בתחום הדלק החלופי: ייצור סולר מפסולת אורגנית וייסוד חטיבה חקלאית המגדלת קיקיון באתיופיה כבסיס לייצור ביו-דיזל.

לפני כשנה מונה שלגי למנכ"ל החברה. שלגי, יזם פרויקטי אנרגיה, כיהן בשנות ה-90 כמנכ"ל משרד האנרגיה, והיה ממובילי פתיחת משק החשמל בישראל לתחרות, וממקימי רשות החשמל ומינהל הגז הטבעי. בעבר היה שלגי ממקימי תחנת הכוח הפרטית הראשונה בישראל (אשקוגן) וממייסדי מתקן ההתפלה במעגן מיכאל.

לשאלה מדוע בחרה החברה דווקא באשפה, הוא עונה: "ראשית, זהו חומר הגלם שבעבורו פותח הפטנט. מעבר לכך, מדובר בכמויות חומר אורגני בלתי נדלות, המהוות בעיה למייצר אותן. אנו לא מסתפקים באשפה ביתית – אלא מכוונים גם לבוצה תעשייתית למשל".

שלגי התייחס גם לאפשרות כניסתה של החברה לפעילות בישראל ואמר: "אנו מתכננים כניסה לישראל, אבל בעיות רגולציה ואיכות הסביבה יביאו להימשכות של הפרויקטים בעולם מעבר לזמן הנדרש לכך. בעיקרון, כל אתר אשפה בישראל מתאים לנו"

אריאל מליק – מתמחה בשוק ההון ומשקיע בחברות אנרגיה וביוכימיה, איש עסקים ויזם

 

פורסם בקטגוריה חיסכון באנרגיה, מיחזור | עם התגים , , | להגיב

זיקוק בגלובל אנרג'י (אריאל מליק)

אריאל מליק

תהליך הזיקוק הוא נטרול והלבנה של שמן צמחי גסה. ישנם שני סוגים של זיקוק:

  • זיקוק אצווה
  • זיקוק רציף

תהליך אצווה משמש רק עבור עיבוד כימי של נפט בתפקידים קטנים יותר.

סוג זיקוק רציף יהיה שימושי עבור בית זיקוק כימיים.

אריאל מליק  - גלובל אנרגיאריאל מליק – גלובל אנר'גי

לפרטים נוספים:

גלובל אנרג'י

לפרטים נוספים על אריאל מליק:

אריאל מליק

אריאל מליק – מתמחה בשוק ההון ומשקיע בחברות אנרגיה וביוכימיה, איש עסקים ויזם

פורסם בקטגוריה גלובל אנרג'י | עם התגים , , | להגיב

הולינג'ר דיגיטל בוחנת השקעה בהיי טק בישראל – אריאל מליק, מעריב עסקים 2000

אריאל מליק - ביקור רוצרד פרל, 2000, מעריב עסקים

(כתבה מאת גד פרץ)

יו"ר חברת הולינג'ר דיגיטל, ריצ'רד פרל, שכיהן בעבר כתת שר ההגנה האמריקני, ערך בשבוע שעבר ביקור בן יומיים בישראל, לצורך בחינת השקעות משותפות עם קרונות הול סיכון וחברות השקעה.
הולינג'ר שוקלת להשקיע בחברות הייטק ישראליות; לשם כך נפגש פרל עם נציגיהן של חברת רד, של חברות הייטק נוספות ושל קרונות הון הסיכון פורמולה ונצ'רס, ניורון וטמפלטון ישראל.

הולינג'ר היא אחת מחברות התקשורת הגדולות בעולם. היא מחזיקה בכ- 500 עיתונים וכתבי עת בכל העולם, ביניהם העיתון הלונדוני דיילי טלגרף, והג'רוזלם פוסט הישראלי.

ביקורו של פרל, המוזכר כמועמד לתפקיד בכיר בממשל האמריקני במידה שג'ורג' בוש הבן יזכה בנשיאות, נערך בתיאום עם קרן ההשקעות מינרו היידן, שכבר השקיעה בישראל. אריאל מליק, מנהל בנקאות להשקעות בכור חתמים, המייצגים את מיינרו היידן והולינג'ר בישראל, אישר את עצם הביקור, אך סירב להגיב בנוגע לתוכנו.

אריאל מליק – מתמחה בשוק ההון ומשקיע בחברות אנרגיה וביוכימיה, איש עסקים ויזם

פורסם בקטגוריה מהתקשורת | עם התגים , , , | להגיב

אריאל מליק (מעריב, מאי 2000)

אריאל מליק

מסע קניות של קרנות הון סיכון זרות בישראל:
במגעים עם גאון וקרן ניורון

שלוש קרנות הון סיכון מחו"ל וחברת פיננסים גדולה, עורכות ביומיים האחרונים סדרת פגישות עם שורה של קרנות הון סיכון וחברות היי-טק ישראליות, במטרה לבחון שיתופי פעולה והשקעות משותפות.

בין הקרנות מובילה הקרן הבריטית מיינרו היידן, שנציגיה כבר ביקרו בארץ, וזה לה הביקור השני. קרן נוספת, בעלת הון בהיקף 4 מיליארד דולר, היא הקרן הבריטית סי.די.סי הממשלתית, שעוסקת בעיקר בחברות המפתחות מוצרים לשווקים מתעוררים. הקרנות הן אורחות של חברת כור חתמים.

בנוסף, הגיעו באותה משלחת גם נציגים של קרן הון הסיכון האוסטרלית סנטס וחברת ההשקעות AMW האוסטרלית, שעוסקת בעיקר בהלוואות ומשכנתאות. נודע, כי החברות ייפגשו בארץ עם שורה של חברות וקרנות הון סיכון ישראליות, ביניהן חברת טלרד וחברת הסטארט-אפ שלה, בי קונקטד. כן ייפגשו עם נציגים של קרן הון הסיכון פורמולה ונצ'רס.
נודע, שבמסגרת הביקור מתנהלים מגעים לשיתוף פעולה בין הקרנות מחו"ל לבין הקרנות המקומיות אלון, שבשליטת איש העסקים בני גאון, וכן עם קרן הון הסיכון ניורון.

אריאל מליק, מנהל בנקאות להשקעות בקבוצה, אישר את הידיעה ואמר, כי בחודשים הקרובים צפויים ביקורים נוספים של קרנות הון סיכון וחברות השקעה מכל העולם, אשר מגלות עניין בהשקעות בישראל

אריאל מליק – מתמחה בשוק ההון ומשקיע בחברות אנרגיה וביוכימיה, איש עסקים ויזם

פורסם בקטגוריה מהתקשורת | עם התגים , | להגיב

אריאל מליק: מכל טונה אשפה ניתן לייצר 500 ליטר סולר

אריאל מליק

הטכנולוגיה של חברת גלובל אנרג'י שתאפשר להפיק סולר מאשפה נשמעת טובה מכדי להיות אמיתית.  ואמנם, בדרך לישום יש כמה מכשולים, כשהעיקרי שבהם מגיע מכיוון מימון ההשקעות.

מאת: אריאל מליק

כל מפעל שיוקם ע"י החברה יוכל לטפל בכ-400 טון אשפה ביום. במזבלת חיריה מטפלים בכ- 4000 טונות זבל ביום. בחשבון פשוט, מדובר על עבודה לעשרה מפעלים. לכל גורם שעוסק בפינוי זבל, לדוגמה – עיריות, יש אינטרס להחזיק מפעל כזה, שכן, העלויות הכרוכות בטיפול באשפה יופחתו משמעותית.

אריאל מליק – מתמחה בשוק ההון ומשקיע בחברות אנרגיה וביוכימיה, איש עסקים ויזם

פורסם בקטגוריה חיסכון באנרגיה | עם התגים , , | להגיב

סרטון תדמית – גלובל אנרג'י

 

אריאל מליק – מתמחה בשוק ההון ומשקיע בחברות אנרגיה וביוכימיה, איש עסקים ויזם

פורסם בקטגוריה אריאל מליק, סרטונים | עם התגים , | להגיב